סרטן המעי הגס

הקדמה:

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסיה בישראל, סרטן זה מופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. לפי נתוני רישום הסרטן הלאומי אובחנו בישראל בשנה האחרונה כ- 3,200 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת, וכ- 1,500 נשים וגברים מתו השנה ממחלה זו. רוב החולים המאובחנים במדינת ישראל מתגלים בשלב מתקדם של המחלה, עקב ההיענות הנמוכה לעריכת הבדיקה לגילוי מוקדם. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%, לכן חשוב מאוד לגלותה מוקדם ככל האפשר, וכך לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות חייהם של החולים. מחקרים חדשים שנחשפו קובעים כי תזונה נכונה הכוללת אכילת פירות וירקות טריים, בשילוב פעילות גופנית מפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

מהו המעי הגס?

המעי הגס (כרכשת) הינו החלק האחרון של מערכת העיכול המעי מהווה חלק ממערכת העיכול שלנו , ומורכב משני חלקים : המעי הדק והמעי הגס . המעי הגס מורכב מהכרכשת (colon) ומהחלחולת (rectum). אל המעי הגס מגיעות שאריות המזון המעוכל והבלתי מעוכל לאחר שעברו דרך הקיבה והמעי הדק. במעי הגס נספגים הנוזלים ולמעשה נוצרת הצואה. הצואה המופרשת דרכו מהווה, למעשה, את הפסולת של מערכת העיכול. הצואה נאגרת בחלחולת עד להפרשתה מחוץ לגוף דרך פי הטבעת, באמצעות תנועת המעיים.

המעי הגס בנוי כצינור שרירי, שאורכו למעלה ממטר וחצי. הוא מונח בבטן בצורת האות ח': חלקו הראשון – העולה – נמצא בצד הימני של הבטן, חלקו האמצעי – הרוחבי – עובר לרוחב הבטן העליונה, וחלקו האחרון – היורד – נמצא בצד השמאלי של הבטן. החלק הסופי של המעי הגס מפותל (נקרא מעי עקול או סיגמואיד), והמשכו הישר – חלחולת (רקטום) – מסתיים בפי הטבעת.

סמוך למעי נמצאות בלוטות לימפה אשר גודלן הוא כגודל אפון. בלוטות הלימפה הינן חלק מהמערכת הלימפטית המגנה על הגוף מפני זיהומים. כמעט כל מקרי סרטן המעי מופיעים במעי הגס, מיעוטם מתגלה במעי הדק

גידול ממאיר ושפיר:

ישנם שני סוגים של גידולים במעי הגס גידולים שפירים (שאינם סרטניים) וגידולים ממאירים (סרטניים)

הגידול השפיר – "פוליפ" הינו בליטה בשרנית הגדלה מהדופן הפנימית של המעי הגס אל תוך חלל המעי. קיימים סוגים שונים של פוליפים, ביניהם פוליפים אדנומטוטים – הנקראים אדנומות. באחוז קטן מהאדנומות עלול להתפתח, לאחר שנים, גידול ממאיר. סיכוי זה תלוי בגודל ובסוג של האדנומה.

בתצלום הבא ניתן לראות תצלום מיקרוסקופי של אדונומה צינורית (מצד שמאל). סוג של פוליפ במעי הגס המבשר את סרטן המעי הגס:

 

הגידול הממאיר  – בנוי מתאים המתחלקים בדרך בלתי מבוקרת, וכתוצאה מכך נוצר גוש תאים הנקרא גידול ממאיר. תאים אלה עלולים לחדור את דופן המעי, להתפשט לחלל הבטן ולאיברים אחרים בגוף. הגידולים השפירים והממאירים עלולים להופיע בכל חלקי המעי הגס. רובם מתגלים בצד השמאלי של המעי וברקטום (פי הטבעת). העובדה שגידולים רבים ממוקמים באזור זה חשובה, מכיוון שהיא מקלה על האיבחון, שכן חלקים אלה של המעי הגס קלים יותר לבדיקה בהסתכלות ישירה.

בתצלום הבא ניתן לראות תמונה אנדוסקופית של גידול סרטני במעי העכול:

 

 

הגורמים לגידולים במעי הגס?

המדענים סבורים שריבוי המקרים של סרטן המעי הגס, שנצפה בשנים האחרונות בארצות המערב וגם אצלנו, קשור ברובו לסגנון חיים ולהרגלי תזונה. במחקרים רבים נמצא קשר בין המחלה לבין השמנת יתר וצריכה עודפת של קלוריות, שמקורה במוצרי בשר ושומן מן החי, כמו גם קשר עם עישון ובמיוחד חוסר פעילות גופנית. שינויים נקודתיים בבקרה הגנטית תורמים אף הם להתפתחות האדנומה ולהפיכתה לגידול ממאיר.

אצל חלק קטן מהחולים בסרטן המעי הגס (כ – 15%) מאובחנת נטיה משפחתית לחלות במחלה. בקרב קרובי משפחה, כמו הורים, אחים וילדים של אנשים שחלו בסרטן המעי הגס, שיעור התחלואה במחלה גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית, על כן עליהם להיות במעקב קפדני יותר. בחלק מאוכלוסיה זו ניתן, באמצעות בדיקות דם, לאבחן שינוים גנטיים שבעקבותיהם ניתן, לעיתים, להמליץ על פעולות רפואיות מוגדרות לצורך מניעה וגילוי מוקדם, ולכן אם יש במשפחה ריבוי של גידולים במעי ובמיוחד הופעת גידולים לפני גיל 50, חשוב לפנות לייעוץ.

 

 

סימנים מוקדמים לסרטן המעי הגס:

1. דם בצואה – לרוב הגידולים יש נטייה לדמם. אם הם נמצאים במעי הגס השמאלי, מופיע לעיתים דם אדום טרי על הצואה או בתוכה. יש לזכור שאנשים רבים סובלים מטחורים, שאינם כמובן גידולים, וגם אלה נוטים לדמם. אם הגידול ממוקם בצידו הימני של המעי, לא ייראה דם טרי, אולם יכול להיווצר מצב של חסר דם (אנמיה). תופעה זו, של חוסר דם בגיל מבוגר, עלולה להעיד על קיום גידול מדמם במעי, והדבר מחייב פנייה לרופא לצורך בדיקה ואבחון.
2. שינוי בפעולת המעיים – הגידול המתפתח חוסם באטיות את חלל המעי ומפריע לזרימת תוכן המעי. תופעה זו עלולה לגרום לשינויים בהרגלי היציאות: עלולה להתפתח עצירות שלא הייתה קיימת בעבר, או נטייה לשלשול, וכן שינוי בצורת היציאות. הדגש הוא על שינוי בהרגלי היציאות – כאשר תופעות אלה אינן חולפות בתוך שבועיים – שלושה, מומלץ לפנות לרופא. יש להדגיש, כי ברוב המקרים הסיבה לתופעות אלה אינה סרטן, אך רק רופא, לאחר בדיקה, יכול לקבוע זאת.
3. כאבי בטן קבועים – שלא היו קיימים בעבר ואינם חולפים, מחייבים פנייה לרופא לצורך בדיקה.

מהן בדיקות הסריקה לגילוי מוקדם ולאבחון גידולים במעי הגס?

גידולים במעי הגס ניתנים, כאמור, לגילוי מוקדם, ולעתים אף ניתן למנוע את התפתחות המחלה. קיימות מספר שיטות לאבחון.

1. בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה – בדיקה פשוטה ולא פולשנית המומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 50 אחת לשנה עד לגיל 75. הבדיקה ניתנת חינם בכל קופות החולים והיא פשוטה לביצוע.

מטרת הבדיקה לגלות עקבות של דם בצואה שאינו נראה לעין. הופעת דם סמוי בצואה יכולה גם לגלות נוכחות של גידול קדם ממאיר (פוליפ – אדנומה) או גידול. אם נתגלה פוליפ שעדיין לא הפך לממאיר ניתן לכרות אותו באמצעות קולונוסקופיה, ובכך להקטין את הסיכון לפתח סרטן של המעי הגס בעתיד. גם אם נתגלה גידול ממאיר בבדיקה, הוא מתגלה בד"כ בשלב מוקדם, וזה מקטין את התמותה ב- 30%. תוצאות חיוביות בבדיקה, המעידות על הימצאות גידול, מתקבלות רק אם הגידול אמנם מדמם ביום שבו מתבצעת הבדיקה, לכן היא מתבצעת במשך שלושה ימים רצופים.

ניתן לגלות באמצעות עקבות של דם בצואה כ – 50% של הפוליפים הגדולים, או הגידולים הממאירים. לכן יש צורך לבצע בדיקות עוקבות כל שנה, כדי לוודא שאין סימני דימום בתוך הצואה. למרות שהבדיקה השכיחה בשימוש רגישה גם לחומרים כימיים הנמצאים במזון, יתכן ואין צורך בהכנה מוקדמת מיוחדת, ואין מגבלות תזונתיות חמורות כמו בעבר. זאת לאור שיטות הבדיקה המתקדמות הנערכות במעבדה. ישנם מצבים בהם עלולה להתקבל תשובה שלילית, ובכל זאת קיים גידול. כלומר, מדובר באדם שקיימת אצלו מחלה, אך היא לא אותרה באמצעות בדיקה זו. לכן, גם אם התקבלה תשובה שלילית, חשוב להיות עירניים לסימנים המוקדמים, ולפנות לרופא במידה והם מופיעים. במחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא, כי על-ידי ביצוע הבדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה בצורה שיטתית, אחת לשנה, ניתן להפחית את התמותה מסרטן המעי הגס בכ-30%.

כיום ההמלצה הרווחת היא ביצוע בדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה, מדי שנה מגיל 50 שנה.

2. בדיקת פי הטבעת באצבע – בדיקה המתבצעת באנשים מגיל 50 ומעלה. היא מאפשרת לרופא למשש את הגידול כאשר הוא ממוקם בטווח האצבע הבודקת.
3. הסתכלות ישירה אל תוך המעי עצמו – סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה:

הבדיקה מתבצעת דרך הסתכלות בחלל המעי תוך שימוש במכשירים אופטיים שונים. הסיגמואידוסקופ הגמיש – המאפשר בדיקה בעומק של עד 60 ס"מ מפי הטבעת. בדיקה זו גורמת לאי נוחות מסויימת לנבדקים, אך אינה גורמת סבל. הבדיקה מחייבת הכנה מוקדמת עם חוקן, ונמשכת דקות ספורות. בדיקה זו מאפשרת לגלות גידולים במעי הגס, ומאפשרת לקיחת דגימה לבדיקה פתולוגית, או כריתת הפוליפ.

הקולונוסקופ – הוא מכשיר ארוך וגמיש המאפשר לבדוק את המעי הגס לכל אורכו. זו בדיקה מהימנה ביותר המצריכה הכנה מוקדמת על-ידי חוקני ניקוי. הבדיקה נעשית תחת טשטוש ונמשכת כ- 10 עד 20 דקות. יתרונה על-פני כל הבדיקות האחרות הינו בבדיקה של כל המעי הגס לאורכו, תוך אפשרות לכרות גם פוליפים שפירים ללא קושי, כדי למנוע את התפתחותם לגידולים סרטניים.

בדיקות אלה מבוצעות בד"כ על פי המלצת הרופא לקבוצות בסיכון גבוה, או כחלק מתהליך האבחון, כאשר מתעורר חשד למימצא כלשהו. בשנים האחרונות יש הממליצים על ביצוע בדיקה זו כבדיקת סקר לגילוי מוקדם גם לקבוצות בסיכון רגיל, אחת ל – 10 שנים מגיל 50. יחד עם זאת, אף מדינה עד כה לא החליטה על עריכת בדיקת סקר ארצית באמצעי בדיקה זה.

4. צילום רנטגן – חוקן בריום בשיטת "הניגוד הכפול" וקולונוסקופיה וירטואלית (קולונוגרפיה) – חוקן בריום הינו בדיקה הכרוכה בהחדרה של מעט בריום עם תוספת אויר, היוצרים שכבה עדינה של חומר ניגודי על דופן המעי, ומאפשרים גילוי פגמים קטנים יחסית. כך ניתן להבחין בחסימות, או בבליטות העלולות להיות גידולים. בדיקה זו פחות מדוייקת מקולונוסקפיה לצורך אבחון גידולים קטנים, ואינה מאפשרת לקיחת דגימות לבדיקות פתולוגיות, או כריתת פוליפים. אם מסיבה טכנית לא ניתן לבצע קולונוסקופיה שלמה של המעי, ניתן להשלים את הבדיקה על-ידי צילום רנטגן בשיטת "הניגוד הכפול". בדיקה זו נעשית רק על פי הפניית רופא.
5. קולונוסקופיה וירטואלית – היא בדיקה של כל המעי, תוך שימוש במכשיר C.T., שאיננה מחייבת טשטוש, אולם מחייבת הכנת המעי ע"י חוקנים. בדיקה זו נמצאת בשלבי בדיקה ראשוניים בארץ על מנת לקבוע את יעילותה לעומת אמצעים אחרים.

 

לסיכום ההקדמה – ניתן למנוע הופעת גידולים ממאירים במעי הגס באמצעות תזונה וסגנון חיים מתאימים. במיוחד חשוב להקפיד על פעילות גופנית סדירה, צריכה קבועה של ירקות ופירות טריים, הקטנת צריכת בשר אדום, והגבלה קלורית.

אבחון פוליפים – אדנומות בעודם בשלב שפיר, לפני התפתחות מחלת הסרטן, מאפשר את כריתתם ומונע במקרים רבים את סכנת התפתחותם של גידולים ממאירים.

יתכן ובעתיד תהיה המלצה לצרוך תרופות כמו אספירין ונוגדי דלקת אחרים אשר לגביהם יש מידע ראשוני כי הם יעילים במניעת סרטן המעי.

על סמך המחקרים הקיימים היום, פורסמו המלצות לאורח חיים בריא המיועדות לכל אדם, כולל לאנשים בריאים. המלצות אלה מקטינות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת, ומחלות כרוניות (לב, סכרת):

• לאכול פחות שומן מן החי.
• לאכול יותר סיבים הנמצאים במזונות, כמו: לחם מחיטה מלאה, אורז מלא וכד'.
• להרבות באכילת פירות וירקות טריים.
• להימנע מהשמנת יתר.
• לבצע פעילות גופנית סדירה.
• להימנע מעישון.

חשוב לשים לב!

• לשינויים בהרגלי היציאות;
• להופעת דם בצואה;
• להופעת כאבי בטן קבועים שלא היו קיימים.

 

 

חלק ב ' – סיכום מחקרים הקשורים לרפואה טבעית ולטיפול בסרטן המעי הגס:

מחקר 1

נושא המחקר – פירות, ירקות ואספירין מונעים את סרטן המעי הגס, ואילו בשר אדום ועישון מעלים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס

החוקר – ד"ר גד רנרט, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בשרותי בריאות כללית והמחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה, המרכז הרפואי כרמל והפקולטה לרפואה הטכניון:

עקרי המחקר – נסיון  להבין את הסיבות להופעת סרטן במעי הגס בארץ.

על המחקר – המחקר בוחן סיבות התנהגותיות ורפואיות להיווצרות סרטן המעי הגס, כמו גם היבטים גנטיים רבים. מתוצאות ראשוניות של המחקר עולה כי, כצפוי, לצריכה מרובה של פירות, ובמיוחד של ירקות, יש אפקט מגן חזק מפני סרטן המעי הגס. גם צריכה מוגברת של תרופות ממשפחת האספירינים נמצאה בעלת אפקט מגן מפני סרטן המעי הגס. צריכת בשר אדום נמצאה כמעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס, כאשר הסיכון גבוה יותר בתת קבוצה של האוכלוסייה, שלה פעילות מוגברת של אנזים הקרוי NAT2 (בקרב 20% מהאוכלוסייה הישראלית). מעשנים, הצורכים בשר אדום, וסובלים מעודף פעילות של האנזים המדובר, יהיו בסיכון גדול עד פי 7 לחלות בסרטן המעי הגס, לעומת אנשים שאינם מעשנים ושצורכים מעט בשר אדום. ממצא זו מהווה הדגמה בולטת לאינטראקציה בין גורמי סיכון שונים, תזונתיים וגנטיים, ומדגישה את ההבדלים בין בני אדם שונים בסיכון לתחלואה בסרטן, הנובעים מהבדלים בהתנהגות ובגנטיקה.

במחקר נבדקים גנים שונים הקשורים לסיכון אפשרי לסרטן המעי הגס, ובהם הגן המקודד אנזים האחראי לפעילות החומצה הפולית בגוף, גן הקשור לרמות הורמון הגדילה ופקטורי גדילה בגוף, וכן גנים הקשורים בתופעות תורשתיות כמו תסמונת סרטן מעי גס תורשתי שאינו קשור לריבוי פוליפים. בחלק מגנים אלו נמצאו אפיונים טיפוסיים לאוכלוסיה הישראלית עם ריבוי בהופעת אחד הפגמים, I1307k APC, באוכלוסיה היהודית האשכנזית, וריבוי הופעה של פגמים בתיקון DNA באוכלוסיה הספרדית. פגמים יחודיים לאוכלוסיה היהודית בגנים מסוימים כמו MSH2 ו- BLMash, נמצאו במשתתפי מחקר זה ופורסמו לאחרונה בספרות המקצועית.

 

 

 

מחקר 2

נושא המחקר  – ירקות ופירות עשירים בקארוטנואידים כגון תרד, ברוקולי חסה, עגבניות, תפוזים, גזר, סלרי ועלים ירוקים מסייעים בהורדת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס

החוקר –  מ.ל. סלטרי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת יוטה בסולט לייק סיטי

מראה מקום  –  Clinical Nutrition, 2000; 71:575-82 Journal of

עקרי המחקר – קארוטנואידים הינם קבוצה של פיגמנטים אשר מצויים בעיקר בצמחים. המשפחה מכילה חומרים כגון קארוטנים, ליקופן לוטאין וכו'. קארוטנואידים מוכרים כבעלי תכונות נוגדות חימצון (אנטי-אוקסידנטים) ועקב כך הם נמצאים במוקד מחקרים רבים אשר בודקים את יכולתם האפשרית לעכב את התפתחות מחלת הסרטן. מחקרים קודמים הראו כי יש קשר בין צריכת מזון עתיר קארוטנואידים לתחלואה בסוגים שונים של מחלת הסרטן. מחקר זה בא לבדוק את הקשר בינם וסרטן המעי הגס. המחקר פורסם ב – American

מה נבדק במחקר – במסגרת מחקר זה נבדקו והושוו הרגלי תזונה של קבוצת חולים, כ- 2000 איש, נשים וגברים, בגילאים 30-80, אשר חלו בסרטן המעי הגס וקבוצת הביקורת, כ – 2500 איש ובה אנשים בריאים בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים לחולים בקבוצת המחקר. אצל משתתפי המחקר, משתי הקבוצות, נבדקו הרגלי האכילה ובניתוח התוצאות נלקחו בחשבון גורמים נוספים אשר להם השפעה משוערת על התפתחות הסרטן כגון: משקל הגוף, היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, שימוש בתרופות, עישון ופעילות גופנית.

תוצאות המחקר – תוצאות המחקר הצביעו על כך שהקארוטנואידים ובמיוחד לוטאין ואלפא קרוטן אשר מקורם בדיאטת מזון עשירה בירקות הבאים: תרד, ברוקולי חסה, עגבניות, תפוזים, מיץ תפוזים גזר, סלרי ועלים ירוקים עשויים לעזור בהורדת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. תוצאות אלו היו נכונות לגבי גברים ונשים כאחד. הורדת הסיכון היתה גדולה במיוחד בקרב הצעירים והמעשנים שבין הנבדקים.

 

 

מחקר 3

נושא המחקר   – מניעה וטיפול בסרטן מעי בעזרת חומצה לינולאית מצומדת (CLA)

החוקר –  ניקולס אוונס

מראה מקום  –  Nutrition, Nutritional Immunology 2010 March; 140(3): 515–521 The Journal of

עקרי המחקר – במחקר זה נחקרה ההשפעה של חומצה לינולאית מצומדת  (CLA)  על סרטן מעי וגם על מצפית פתולוגים אחרים כגון קוליטיס ונצפו תוצאות מבטיחות. חומצה לינולאית מצומדת היא קבוצה של חומצות שומניות רב בלתי רוויות, המצויה במוצרי חלב ובבשר בקר. המחקר נעשה בעכברים בעלי מוטציה במוקוזת המעי המועדים לפתח סרטן מעי או מחלות מעי כרוניות שונות עקב מחסור בנוגדן PPARγ  . נצפה, כי עכברים אשר קבלו דיאטה עשירה ב CLA היו בעלי סימני מחלה פחותים מהעכברים במחקר אשר לא קבלו תוסף זה. כידוע, במקרים רבים החולים ב IBD , קוליטיס או מחלות מעי כרוניות הינם בעלי נטייה רבה יותר לפתח סרטן מעי היות וקיים גירוי דלקתי מתמיד על תאי מוקוזת המעי. במחקר זה צפו באופן חד משמעי כי אותם עכברים אשר להם מוטציה במוקוזת המעי לא פיתחו סרטן אך במקרים רבים הייתה גם הטבה ושיפור בתוחלת חיים של עכברים אשר היו כבר בעלי גידולים אדנוקרצינומיים במעי.

חומצה לינולאית מצומדת הינה נוגד חימצון חזק ומתאחד מהר לתוך פוספוליפידים של ממברנת התא. סוברים כי חומצות שומניות רב בלתי רוויות אחרות יחד עם CLA עשויות להפחית תעוקת חימצון ולווסת תקשורת בין-תאית. השפעות אלה עשויות לבלום היווצרות סרטן. חומצה לינולאית מצומדת CLA הדגים יכולות הפחתת הסינתזה של פרוסטגלנדינים, ובמיוחד PGE2, והפחתת פעילות stearoyl-CoA desaturase.  החומר יכול להשפיע על התגובה התאית ל- TNF-a. ניסויים במבחנה הראו שהוא מעכב שגשוג תאי סרטן השד MCF-7. תוספת של CLA מגדילה את כמויות האחסון של ויטמין A בכבד בעכברים. התפקיד של השפעה זאת על היווצרות סרטן אינה ברורה. CLA גם הפגין מות תאים מתוכנת ברקמת שומן לבן בעכברים. שני האיזומים העיקריים של CLA  t10c12   ו- c9t11  הם בעלי תכונות פיזיולוגיות שונות. האיזומר c9t11 הפגין זירוז בלימת הרקמה של metalloproteinase mRNA בתאי קרצינומה של הקיבה בבני אדם. אפקט זה עשוי לשחק תפקיד בבלימת גרורות הגידול. הבלימה נחשבה כבאה מחסימת מחזור התא עם התבטאויות מופחתות של cyclin A, B1 ו- D1 והתבטאויות משופרות של CDKI. עם זאת, האיזומר t10c12 הפגין הפחתת רמות HDL בסרום, בלימת הפעולה של stearoyl-CoA desaturase, בלימת רגישות לאינסולין בתאי רקמת שומן והפחתה של הפרשת Insulin-Like Growth Factor-II ברמת טרנסקריפציה והן ברמה של פוסט-טרנסקריפציה.

 

 

מחקר 4

נושא המחקר  – כורכומין כמעקב גידול של תאים סרטניים בסרטו מעי – in vivo and in vitro

החוקר –  ונסה מילקיק

מראה מקום  –  (1) Cancer Res 2008;68:7283-7292

Journal of molecular signaling 2011, 6:7 (2)

עקרי המחקר – כורכומין – diferuloyimethan הינו החומר הפעיל העיקרי בשורש הכורכום הנקרא גם curcuma longa  ונמצא בשימוש נרחב בדרום אסיה במשך שנים רבות. כידוע, לשורש הכורכום קיימים גם רכיבים נוספים אשר לחלקם פעילות אנטי סרטנית, אנטי דלקתית ומגבירה יכולת חיסונית כגון:

• כורכומינואידים
• Ar-turmerone
• ויטמין C
• קרוטן

ותרומתם נחקרה גם היא במאמרים רבים  אולם בנסיון להבין את יכולת האנטי סרטנית ואנטי דלקתית של הכורכום נוטים חוקקרים רבים לבודד את הרכיבים הפעילים ולחקור אותם כמולקולות פעילות בדידות.

תוסף מזון סטנדרטי של כורכומין כולל בד"כ כורכומואידים – כורכומין (curcumin), דימתוקסיכורכומין   (demethoxycurcumin)  וביסדימתוקסיכורכומין (bisdemethoxycurcumin), בריכוזים 69-77 אחוז, 10-17 אחוז ו- 3-6 אחוז, בהתאמה.

במחקר (1) המוצג לעיל מתוארות  השפעות נוגדות שגשוג והתרבות של סרטן של כורכומין. זאת ועוד, נצפה גם כי כורכומין המריץ מות תאים מתוכנת (אפופטוזיס) בתאי סרטן המעי הגס בבני אדם.

נטילת כורכום דרך הפה נסבלת היטב, אך הביו-זמינות היא נמוכה יחסית. לאחר הספיגה, הכורכומינואידים עוברים חילוף חומרים מהיר. כורכום הוא בעל פעולה אנטי-דלקתית וכולרטית. פעולה אנטי-דלקתית יכולה להיגרם בשל בלימת leukotriene. הכורכומינואידים ושמני האתר אחראים שניהם על הפעילות האנטי-דלקתית של החומר. כורכומינואידים מזרזים glutathione S-transferase והם מעכבים של ציטוכרום P450. כורכום פועל כמחסל של רדיקלים חופשיים ונוגד חימצון, בולם חימצון ליפידים (lipid peroxidation) ונזקי חימצון ל- DNA. הוא גם בולם אקטיבציה של פעילות NF-kB 17, 20, c-jun/AP-1, ואקטיבציה של c-Jun NH2-terminal kinase (JNK) pathway.

בנוסף לכך, ניסויים במבחנה וניסויים חיים מדווחים כי התנגדות תאי סרטן המתווכת ע"י NF-kB ל- gemcitabine ו- ɣ-radiation, דוכא על ידי כורכום. בבדיקות מעבדה, פעולות הכורכום נגד גידולים נראו כנגרמות ע"י אינטראקציות עם arachidonate metabolism והתכונות האנטיאנגיוגניות שלו בניסויים חיים

במחקר זה גם נחקרה השפעת הכורכומין כאשר הוא ניתן בשלב הטרום ממאיר –  במהלך שלב הקידום של היווצרות סרטן המעי הגס בעכברים זכרים F344. המחקר גם ניטר את אפקט הכיוונון של חומר זה על מות תאים מתוכנת בגידולים. התוצאות הראו שנטילת 0.2% כורכום במהלך האיתחול והן במהלך שלאחר האיתחול, מעכבת באופן משמעותי היווצרות גידול במעי הגס. בנוסף לכך, נטילת 0.2% ו- 0.6% כורכום סינתטי בדיאטה במהלך שלב הקידום, מדחיקה באופן משמעותי הופעת אדנוקרצינומות לא פולשניות ואת מספרן, וכן בולמת את כמותן של אדנוקרצינומות פולשניות במעי.

במחקר תומך נוסף (2) נבדקה  השפעת הכורכומין על תאים עמידי טיפול כימוטרפי (CSCS). נבדקה הפעילות של כורכומין על גידולים מטסטאטיים לאחר טיפול ב FU – 5 בצירוף אוקסאליפלראטין (טיפול הידוע בכינוי פולפוקס (FOLFOX), ההנחה היא שתאים גידוליים אשר שרדו את הטיפול הכימותראפי הינם תאים העמידים לטיפול בין אים כתוצאה מעמידות ראשונית או מעמידות אשר התפתחה תוך הטיפול הכימי (CSCS).

במחקר זה ניראה בבירור כי קיים עיקוב גדילה של תאים עמידי פולפוקס  ועל כן מציע להשתמש בכורכו מין כבסיס לפיתוח תרופות לשלב הטיפולי השלישי. פיתוח תרופות נדרש עקב הזמינות הביולוגית הנמוכה של כורכומין בצורתו המקובלת כיום.

באשר לשילוב כורכומין לטיפול הכמותרפי (לאו דווקא בסרטן המעי) דווח במחקר שכורכומין מגביר את האפקט של הטיפול הכימותרפי. ניראה כי כורכומין מגביר השפעת cisplatin על תאים סרטניים מסוג האפיתאל הקשקשי ממקור ראש-צוואר . במחקר אחר נמצא, שכורכומין מגביר השפעת doxorubicin על תאי סרטן כבד. ניראה גם  כי כורכומין מגביר השפעת Vinorelbine על השראת מוות תאי מתוכנת על תאי סרטן ריאה NSCLC , במסלול המערב פקטורים Bcl-2, ציטוכרום C וקספזות 3 ו-9. לאחרונה נמצא, כי כורכומין מגביר יעילות vincristine and melphalan בתאי מיאלומה נפוצה. במחקר נוסף במעבדתנו דווחנו כי כורכומין מגביר פעילות גמזר (gemcitabine) על תאים סרטניים הומניים ממקור לבלב. שילוב החומרים התגלה כסינרגיסטי בהשראת מוות תאי מתוכנת ועירב עיכוב ביטוי COX-2, ו- EGFR ועיכוב שפעול ERK1/2 . כיום, בודקים מספר מחקרים קליניים בשלב II/III את ההשפעה המשולבת של כורכומין וגמזר על חולי סרטן הלבלב . יש לציין כי על אף שכורכומין הינו אנטי-אוקסידנטי ובכך לכאורה הוא אמור לסתור את פעילות הכימותרפיה, הוא גורם להשראת מוות תאי מתוכנת ומעכב פקטורים שונים הקשורים בתהליך הסרטני כגון NF-kB

 

 

חלק א' – סיכום

כפי שנכתב בהרחבה בהקדמה, סרטן המעי הגס והחלחולת COLONRECTAL CANCER הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסיה בישראל , הגידול הוא בדרך כלל מן הסוג  adenocarcinonma  , סרטן זה מופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. בישראל מאובחנים מדי שנה  כ- 3,200 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת. שיעור התמותה עומד על כחמישים אחוז

שיעור התמותה הגבוה נובע מכך שרוב החולים מתגלים בשלב מתקדם של המחלה, וזאת עקב ההיענות הנמוכה לבדיקות לגילוי מוקדם. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%, לכן קיימת חשיבות רבה לעידוד גילוי מוקדם של המחלה

מחקרים חדשים המובאים בחלקם בעבודה זו  קובעים כי אורח חיים הכולל תזונה נכונה המרובה באכילת פירות וירקות טריים וממעיטה באכילת שומן מהחי, שמירה על משקל נמוך וזאת בשילוב פעילות גופנית מפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

מובאים בעבודה זו מחקרים התומכים בצריכת מוגברת של קרטנואידים ותפקידם בהפחתת הסיכוי לחלות בסרטן המעי וזאת באנשים הצורכים תזונה עשירה בקרטנואידים. בנוסף, מובאים מקורות התומכים במתן  תוסף של CLA אשר גם הוא הראה תוצאות חיוביות במניעת ועיכוב התפתחות סרטן המעי באוכלוסיות עכברים המועדות לחלות במחלות מעי עקב פגם מהונדס ברירית המעי.

בעבודה זו גם מובאים סימוכין להשפעתו האנטי קרצינוגנית של הכורכומין הן בתאי סרטן ראשוניים והן בתאי סרטן שניוני (גרורתי בדרך כלל) אשר התגלו כעמידים לטיפול כימותרפי .