דיסליפידמיה – הפרעות מטבוליזם של שומני הדם

מהי דיסליפידמיה?

דיסליפידמיה היא תופעה של חוסר איזון ברמות וביחסים בין סוגי השומנים השונים בדם.

בדם ישנם שני סוגים עיקריים של שומנים, כולסטרול וטריגליצרידים.

  • הכולסטרול הינו חומר שומני חיוני המסייע לבניית מעטפת התאים, ההכרחי ליצירת ויטמין D, ליצירת הורמוני המין וליצירת חומצות מרה שעוזרות בעיכול ועוד. כ-75% מהכולסטרול נוצרים בכבד ו-25% נספגים מהמזון במעיים. מבחינים בין שני סוגים של כולסטרול:

LDL – המכונה הכולסטרול "הרע" ורמות גבוהות של כגורם סיכון למחלות לב וכלי דם

HDL – המכונה הכולסטרול "הטוב" חיוני, כי הוא מסייע בפינוי עודפי הכולסטרול בחזרה לכבד

לכולסטרול שני מקורות:

  • מקור אנדוגני – עצמי יצירת כולסטרול בתאי הכבד (אחראי ל-70% מסך הכולסטרול בגוף),
  • מקור אקסוגני – שמקורו במזון מן החי (אחראי ל-30% מסך הכולסטרול בגוף)
  • הטריגליצרידים הם מחסני האנרגיה של הגוף לשימוש במצבי רעב כאשר אוזלים מקורות האנרגיה הזמינים האחרים בגוף. אם זאת, בחיים המודרניים בהם אין הגוף מצוי במצב של רעב הצטברותם מסכנת ולא מועילה.

 

מהם הגורמים לדיסליפידמיה?

  • סיבות ראשוניות – גנטיות מדובר במוטאציות גנטיות, המובילות לייצור-יתר או פגם בפינוי טריגליצרידים וחלקיקי LDL, או תת-ייצור או פינוי-עודף של חלקיקי HDL.  סיבות ראשוניות הן הגורם הנפוץ ביותר לדיסליפידמיה בילדים, אך אינן נפוצות במבוגרים.
  • סיבות משניות – סיבות משניות אחראיות למרבית המקרים של דיסליפידמיה במבוגרים. הגורם החשוב ביותר במדינות מפותחות הוא העדר פעילות גופנית עם צריכה מופרזת של שומן רווי, כולסטרול ושומן טראנס (חומצות שומן בלתי-רוויות). סיבות משניות נפוצות אחרות כוללות סוכרת, צריכה מופרזת של אלכוהול, מחלת כליות כרונית, תת-פעילות של בלוטת התריס, מחלות כבד ודרכי מרה, ותרופות (דוגמת משתנים, חסמי-ביתא, סטרואידים והורמונים).

סוכרת הינה גורם משני חשוב מאחר שקיימת נטייה לשילוב רמת טריגליצרידים גבוהה; חלקיקי LDL קטנים וצפופים; וערכי HDL נמוכים. חוסר איזון של רמות הסוכר בדם עשוי להשפיע על רמות השומנים בדם.

 

מהם התסמינים והסימנים דיסליפידמיה?

לרוב, הפרעה ברמות השומנים בדם אינה גורמת לתסמינים.

עם זאת, דיסליפידמיה עשויה להוביל להתפתחות מחלות לב וכלי דם, כולל פגיעה בעורקי הלב (ותתבטא בכאבי חזה וקוצר נשימה), או בעורקים היקפיים (ותתבטא בצליעה לסירוגין). מעבר לכך, רמות טריגליצרידים גבוהות עלולות לגרום לדלקת חריפה של הלבלב.

רמות LDL גבוהות עשויות להביא להופעת כתמי שומן בארובת העין (Xanthelasma) או הצטברות שומנים על פני העור (Xanthoma) באזור גיד אכילס, המרפקים, הברכיים והאצבעות.

 

כיצד מאבחנים דיסליפידמיה?

האבחנה של הפרעה ברמות השומנים בדם מבוססת על הערכת פרופיל השומנים בדם.

  • בדיקת פרופיל שומנים בדם – תבוצע בזמן צום וכוללות הערכת רמת הכולסטרול הכללית, טריגליצרידים, HDL ו-LDL. אין לבצע את הבדיקה בזמן מחלה חריפה, מאחר שבמצבים דלקתיים חלה עליה בריכוז טריגליצרידים וירידה ברמות כולסטרול.
  • בדיקות נוספות – ניתן לערוך בדיקות להערכת סיבות משניות לדיסליפידמיה, כולל הערכת רמות סוכר בצום, תפקודי כבד וכליות והערכת תפקוד בלוטת התריס.

 

מהן רמות השומנים התקינות בדם?

  • כולסטרול כללי- הרמה התקינה היא מתחת ל-200 מ"ג לד"ל.
  • HDL – הרמה החריגה היא מתחת ל-40 מ"ג לד"ל (בגברים) או 50 מ"ג לד"ל (בנשים).
  • טריגליצרידים – הרמה התקינה מתחת ל-150 מ"ג לד"ל.
  • LDL – מאחר ש-LDL הינו גורם סיכון משמעותי למחלות לב, זהו המוקד של הטיפול להפחתת רמות השומנים בדם.

יעד  ערכי LDL משתנה בתלות בסיכון למחלת לב.

  • ללא גורמי סיכון מתחת ל-130 מ"ג לד"ל
  • בנוכחות גורמי סיכון למחלות לב מתחת ל-100 מ"ג לד"ל
  • בסיכון גבוה למחלות לב מתחת ל-70 מ"ג לד"ל

באופן כללי, עדיפה רמת LDL נמוכה ככל הניתן.

 

מהן אפשרויות הטיפול בדיסליפידמיה

טיפול לא-תרופתי :

לשינויי אורחות חיים חשיבות רבה בשיפור רמות השומנים בדם.

  • ירידה במשקל – עודף-משקל תורם לעליה ברמות השומנים בדם. ירידה מתונה במשקל עשויה להוביל לירידה משמעותית ברמות השומנים בדם.
  • תזונה בריאה – לסוג המזון המאכל ישנה השפעה ישירה על הרכב השומנים בדם ורמתם. לדיאטה עתירה בסיבים ובמוצרי מזון בעלי תכולת כולסטרול נמוכה יש לעיתים קרובות תועלת דומה לזו של טיפול תרופתי.
    • הגבלת שומן מן החי -המצוי בחמאה קצפות חלקי פנים  ובשר שמן
    • החלפת מקורות השומן בשומן מהצומח בשמן זית לא מזוכך ,שמן  קנולה לא מזוכך, שמן אבוקדו, שמן אגוזי מלך, שמן פשתן, שמן קוקוס וכן זרעים וזרעונים כגון חמניה, דלעת שומשום היות שמנים אלו עשירים בפיטוסטרולים אשר מורידים את רמות הכולסטרול בדם.
    • הימנעות משומן טראנס – שומן המצוי לעיתים קרובות במרגרינה בורקסים עוגות מתועשות, עוגיות או קרקרים.
    • הגברת צריכת הסיבים התזונתיים- מעבר לדגנים מלאים,להרבות באכילת ירקות וכן להוסיף לתפריט קטניות כגון שעועית חומוס עדשים סויה תורמוס וכן נבטוטי קטניות אשר נאכלים בצורתם הטריה או לאחר בישול קל. ניתן גם לאכול פירות אך בכמות מוגבלת אם יש טריגליצרידים גבוהים או אם אתם חולי סכרת
    • הגברת צריכה של אומגה 3 אשר מסייעות בהפחתת רמות טריגליצרידים,  דגים ובמיוחד ים צפוני כגון סלמון או הליבוט הם מקור טוב לאומגה 3 אשר מסייע באיזון רמות הכולסטרול. ישנם גם מקורות צמחיים לאומגה 3  כגון אגוזי מלך, זרעי צ'יה וזרעי פשתן
    • הגבלת צריכת אלכוהול וצמצומה לעד כוס יין אדום ביום
    • אכילת שום – או שימוש בכמוסות שום – בשום חומר הנקרא אליצין המאזן את הפרופיל השומני ומונע קרישיות
    • עיסוק בפעילות גופנית – מעלה את רמות ה HDL ומביאה לשיפור במדדי השומנים בדם.
    • הפסקת עישון – מלווה בעליה בערכי HDL וירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם.
    • ניאצין – ויטמין B3  אשר ניתן לקחת לבד או כחלק מקומפלקס ויטמיני B, הניאצין מסייע בהפחתת רמות טריגליצרידים ע"י הגבלת ייצור LDL ו-VLDL בכבד.

 

טיפול תרופתי:

  • סטטינים – בין הטיפולים התרופתיים הנפוצים ביותר כנגד כולסטרול. תרופות אלו מעכבות את ייצור הכולסטרול בכבד וסילוק כולסטרול בדם. דוגמאות אפשריות הן Atorvastatin (ליפיטור), קרסטור (Rosuvastatin), סימוביל (Simvastatin).

לנוטלים סטטינים מומלץ לקחת גם קו אינזים Q10  במינון של 100 מ"ג אשר מונע פגיעה של הסטטינים בשרירים

  • קושרי חומצות מרה – כולסטרול משמש ליצירת מלחי מרה, הנדרשים לעיכול. תרופות דוגמת Cholestyramine נקשרות לחומצות מרה, ובתגובה הכבד מנצל כולסטרול לייצור חומצות מרה נוספות. התוצאה הסופית היא ירידה ברמות כולסטרול בדם.
  • מעכבי ספיגת כולסטרול – Ezetimibe מונעת את ספיגת כולסטרול מהמזון במעי הדק. ניתן לשלב טיפול זה עם טיפול בסטטינים.
  • פיבראטים – תרופות אלו משמשות להפחתת רמות הטריגליצרידים בדם ע"י הפחת ייצור חלקיקי VLDL והאצת סילוק טריגליצרידים ממחזור הדם.

חדשות ומבצעים

נא השאירו את פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם