עצירות היא הפרעה במערכת העיכול, שבמסגרתה קיים קושי לסלק פסולת צואתית שהצטברה במעיים. ניתן לקבוע כי קיימת עצירות אם:

• תדירות יציאות נמוכה משלוש בשבוע.
• יציאות הכרוכות במאמץ (אף אם הן סדירות).
• יציאות קשות/יבשות.

בעצירות כרונית חווים את התופעות במשך שלושה חודשים לפחות.

העצירות היא הפרעה שכיחה וסובלים ממנה כ-20% מהאוכלוסייה. היא נפוצה יותר בגיל מבוגר ונפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים נשים סובלות מעצירות בעיקר בהריון ולאחר גיל המעבר.

מהן הסיבות לעצירות?

חלקן קשורות לתזונה, למשל הרכב תזונה שיש בו מיעוט של סיבים תזונתיים, מיעוט של מים או תזונה המכילה מרכיבים אחרים אשר גורמים לצואה להיות יבשה ולגרום לחסימה קטנה. הסיבה יכולה להיות גם פיזיולוגית, קושי ביציאה כתוצאה מהחלשות שרירי האגן, מסדק בפי הטבעת, צניחת טחורים, גוש צואתי חוסם, האטה בקצב פעילות המעי הגס מסיבה כלשהי ועוד. לפעמים עצירות יכולה להיות תסמין למחלה חמורה כגון סרטן המעי הגס.

עצירות הינה תסמין (סימפטום) ואיננה מחלה.

מהן הסכנות שבעצירות?

במצב של עצירות, שאריות מזון בלתי מעוכל ופסולת שוהים במערכת העיכול זמן רב. בזמן זה, פועלים עליהם חיידקי המעיים, מפרקים אותם ונוצרים גזים ותוצרי פירוק שאינם רצויים. במידה והעצירות נמשכת, יש ספיגה חוזרת של נוזלים, הצואה מתייבשת ויש סכנה להתפתחות אבני צואה, טחורים, דלקות במעי, פיסורה ואף סוגים מסוימים של סרטן, כל זאת מעבר לתחושה הלא נעימה המלווה את הסובל מעצירות.

לעיתים קרובות יש לפנות לרופא לצורך ביצוע בדיקות למציאת הסיבה לעצירות. ובכל מקרה יש לטפל

מהו הטיפול בעצירות?

העצירות הינה סמפטום ולא מחלה בפני עצמה ועל כן לפני שניתן להתחיל ולטפל בעצירות יש צורך לזהות את הסיבות לעצירות.  לאחר מציאת הסיבה לעצירות ניתן לטפל בעצירות.

הטיפול בעצירות משלב טיפול תזונתי אשר בדרך כלל מסתמך על תזונה עתירת סיבים ונוזלים, טיפול  בצמחי מרפא ותוספים שונים המעודדים ומשקמים את מערכת העיכול וטיפול גופני על פי הצורך.

הפוסט עצירות הופיע ראשון בטיפול בתזונה טבעית וצמחי מרפא

חומרים מעבים הינם תוספי מזון אשר משמשים לעיבוי ומיצוב מזון כגון מרקים, רטבים, דייסות, ריבות ורפרפות (פודינג). אנו יכולים להשתמש בתוספי מזון אלו להסמיך ולהעשיר את המזונות שאנו צורכים בסיבים תזונתיים ובחומרי הזנה. תוספת המעבים מסייעת להגביר תחושת שובע, ותוספת הסיבים מסייעת להורדת הערך הגליקמי של המזון ומיטיבה עם חיידקי המעי.

קיימים מעבים טבעיים ומלאכותיים בריאים ופחות בריאים, הסיכום שלהלן יאפשר לכם לבחור את המעבים באופן מושכל כך שתוספתם למזון תשפר את איכותו ולא תגרע ממנו.

המעבים המומלצים:

קמח דורה/ סורגום

סורגום שמוצאו מאפריקה הוא דגן נטול גלוטן עשיר בחלבון, בנוגדי חמצון, בסיבים תזונתיים, ובמינרלים וויטמינים כגון ברזל, מגנזיום וזרחן, ובמספר וויטמינים מקבוצת B. ישנן עדויות המצביעות על כך שצריכת סורגום עשויה לעזור לווסת את תגובות הסוכר בדם ולהפחית סטרס חמצוני בגוף. קמח סורגום הוא חומר מעבה נהדר למרקים, ותבשילים.

קמח אורז

קמח מזין נטול גלוטן המכיל סיבים תזונתיים וערכו הקלורי נמוך יחסית מומלץ להמיס במים (קרים או חמים) לפני הוספתו למזונות, שכן הוא נוטה ליצור גבשושים.

.קמח שבולת שועל

קמח שבולת שועל הוא מעבה מומלץ וזמין. הקמח מכיל מרכיבים בריאים כגון חלבונים, מינרלים וויטמינים. קמח שיבולת שועל עשוי תמיד מכל גרעין הדגן, כך שהוא תמיד "מלא", ולכן מכיל כמות גדולה של סיבים תזונתיים.  אך בשונה מקמח חיטה מלא, כמעט כל הסיבים שבקמח שיבולת השועל הם מסיסים, ולכן זהו תחליף מועדף לאנשים הסובלים ממעי רגיז. גם קמח זה, מתאים לנמנעים מגלוטן.

קמח חיטה

בקמח חיטה מלאה יש כ- 14% חלבון, ו כ- 12% סיבים תזונתיים ובנוסף מכיל ויטמינים ומינרלים המעלים את ערכו התזונתי , מכיל גלוטן. על מנת למנוע גושים מומלץ לערבב את הקמח במים חמים עד לקבלת תערובת אחידה טרם הוספתו לנוזל.

פקטין (pectin)

פקטין הוא רב-סוכר טבעי המצוי בכמויות גדולות בקליפות הדרים ובתפוחים. הוא משמש בדרך כלל כחומר ג'ל, מעבה, מתחלב ומייצב במזונות. בדרך כלל מוסף לריבות כדי לעבותן. פקטין משמש תחליף לג’לטין עבור צמחונים/ טבעוניים, שכן ג’לטין מופק מעור, עצמות ורקמות חיבור של בעלי חיים או דגים. לפקטין יתרונות בריאותיים רבים:  הוא למעשה מורכב מסיבים תזונתיים בלבד, הוא עוזר בהורדת כולסטרול,בוויסות רמות הסוכר בדם, במניעת עצירות, ובשל היותו צמיג מאד, מייצר הרגשת שובע לאורך זמן ממושך ולכן יכול לסייע בהורדת משקל ובמניעת עליה במשקל.  גם הפקטין מתאים לנמנעים מגלוטן.

גאם (gum)

תוספי גאם נפוצים מאד במזון מעובד ביניהם ניתן למצוא את הקסנטן (Xanthan) ואת הגואר (Guar). לגואר גאם יתרונות בריאותיים כמו הפקטין -הוא מכיל כ 75% סיבים תזונתיים יוצר ג'ל סמיך במעיים, ובכך מאט את קצב העיכול ומאריך תחושת מלאות לאורך זמן ולכן מסייעת בתהליכי ירידה במשקל, נוכחות הסיבים מסייעת בוויסות רמות הסוכר והכולסטרול, ובשמירה על בריאות המעי. הקסנטן גאם פחות מומלץ מכיוון שאינו מכיל חומרים מזינים. עם זאת, הוא שימושי ביותר בתעשית המזון כחומר מעבה, מתחלב וחומר ג'ל היות והוא בעל יכולת עיבוי גבוהה.

המעבים הפחות מומלצים:קמח תפוחי אדמה (עמילן תפו"א)

קמח תפוחי אדמה מכיל מעט חומרים מזינים ונטול סיבים אך הוא חסר טעם יחסית, ולא "ישתלט" או ישנה טעמים אחרים במזונות. מתאים גם לנמנעים מגלוטן. התחממות יתר של הקמח עלולה לגרום לחומרים המעבים להתפרק ולאבד את תכונות העיבוי שלהם ולכן יש להוסיפו למאכלים מאוחר בתהליך הבישול.

קורנפלור

עמילן התירס, הידוע כקורנפלור הינו פחמימה טהורה המפורקת במלואה על ידי אנזימי העיכול לסוכר פשוט ומכאן גם ערכו הקלורי הגבוה. הסוכר שמקורו בעמילן נספג לדם ומעלה באופן מהיר את רמות הסוכר בדם ומכאן ערכו הגליקמי הרב של עמילן התירס. הוא אינו מכיל סיבים תזונתיים ולכן אין לו ערך מוסף לחיידקי המעי. משום תכונותיו אלו עמילן התירס – הקורנפלור הוא המסמיך הפחות מומלץ.

קמח טפיוקה

מעבה נוסף שאינו מומלץ הוא קמח הטפיוקה. קמח הטפיוקה נחשב לעיתים כקמח מזין. הוא אמנם מזין יותר מקורנפלור (מכיל סידן וברזל בכמויות גדולות יותר במקמח חיטה), אך כמו הקורנפלור, הוא מכיל בעיקר עמילן אינו מכיל סיבים תזונתיים, עתיר קלוריות, ומעלה את רמות הסוכר בדם במהירות.

הפוסט חומרים מעבים הופיע ראשון בטיפול בתזונה טבעית וצמחי מרפא

דיסליפידמיה היא תופעה של חוסר איזון ברמות וביחסים בין סוגי השומנים השונים בדם.

בדם ישנם שני סוגים עיקריים של שומנים, כולסטרול וטריגליצרידים.

• הכולסטרול הינו חומר שומני חיוני המסייע לבניית מעטפת התאים, ההכרחי ליצירת ויטמין D, ליצירת הורמוני המין וליצירת חומצות מרה שעוזרות בעיכול ועוד. כ-75% מהכולסטרול נוצרים בכבד ו-25% נספגים מהמזון במעיים. מבחינים בין שני סוגים של כולסטרול:

LDL – המכונה הכולסטרול "הרע" ורמות גבוהות של כגורם סיכון למחלות לב וכלי דם

HDL – המכונה הכולסטרול "הטוב" חיוני, כי הוא מסייע בפינוי עודפי הכולסטרול בחזרה לכבד

לכולסטרול שני מקורות:

• מקור אנדוגני – עצמי יצירת כולסטרול בתאי הכבד (אחראי ל-70% מסך הכולסטרול בגוף),
• מקור אקסוגני – שמקורו במזון מן החי (אחראי ל-30% מסך הכולסטרול בגוף)
• הטריגליצרידים הם מחסני האנרגיה של הגוף לשימוש במצבי רעב כאשר אוזלים מקורות האנרגיה הזמינים האחרים בגוף. אם זאת, בחיים המודרניים בהם אין הגוף מצוי במצב של רעב הצטברותם מסכנת ולא מועילה.

מהם הגורמים לדיסליפידמיה?

• סיבות ראשוניות – גנטיות מדובר במוטאציות גנטיות, המובילות לייצור-יתר או פגם בפינוי טריגליצרידים וחלקיקי LDL, או תת-ייצור או פינוי-עודף של חלקיקי HDL.  סיבות ראשוניות הן הגורם הנפוץ ביותר לדיסליפידמיה בילדים, אך אינן נפוצות במבוגרים.
• סיבות משניות – סיבות משניות אחראיות למרבית המקרים של דיסליפידמיה במבוגרים. הגורם החשוב ביותר במדינות מפותחות הוא העדר פעילות גופנית עם צריכה מופרזת של שומן רווי, כולסטרול ושומן טראנס (חומצות שומן בלתי-רוויות). סיבות משניות נפוצות אחרות כוללות סוכרת, צריכה מופרזת של אלכוהול, מחלת כליות כרונית, תת-פעילות של בלוטת התריס, מחלות כבד ודרכי מרה, ותרופות (דוגמת משתנים, חסמי-ביתא, סטרואידים והורמונים).

סוכרת הינה גורם משני חשוב מאחר שקיימת נטייה לשילוב רמת טריגליצרידים גבוהה; חלקיקי LDL קטנים וצפופים; וערכי HDL נמוכים. חוסר איזון של רמות הסוכר בדם עשוי להשפיע על רמות השומנים בדם.

מהם התסמינים והסימנים דיסליפידמיה?

לרוב, הפרעה ברמות השומנים בדם אינה גורמת לתסמינים.

עם זאת, דיסליפידמיה עשויה להוביל להתפתחות מחלות לב וכלי דם, כולל פגיעה בעורקי הלב (ותתבטא בכאבי חזה וקוצר נשימה), או בעורקים היקפיים (ותתבטא בצליעה לסירוגין). מעבר לכך, רמות טריגליצרידים גבוהות עלולות לגרום לדלקת חריפה של הלבלב.

רמות LDL גבוהות עשויות להביא להופעת כתמי שומן בארובת העין (Xanthelasma) או הצטברות שומנים על פני העור (Xanthoma) באזור גיד אכילס, המרפקים, הברכיים והאצבעות.

כיצד מאבחנים דיסליפידמיה?

האבחנה של הפרעה ברמות השומנים בדם מבוססת על הערכת פרופיל השומנים בדם.

• בדיקת פרופיל שומנים בדם – תבוצע בזמן צום וכוללות הערכת רמת הכולסטרול הכללית, טריגליצרידים, HDL ו-LDL. אין לבצע את הבדיקה בזמן מחלה חריפה, מאחר שבמצבים דלקתיים חלה עליה בריכוז טריגליצרידים וירידה ברמות כולסטרול.
• בדיקות נוספות – ניתן לערוך בדיקות להערכת סיבות משניות לדיסליפידמיה, כולל הערכת רמות סוכר בצום, תפקודי כבד וכליות והערכת תפקוד בלוטת התריס.

מהן רמות השומנים התקינות בדם?

• כולסטרול כללי- הרמה התקינה היא מתחת ל-200 מ"ג לד"ל.
• HDL – הרמה החריגה היא מתחת ל-40 מ"ג לד"ל (בגברים) או 50 מ"ג לד"ל (בנשים).
• טריגליצרידים – הרמה התקינה מתחת ל-150 מ"ג לד"ל.
• LDL – מאחר ש-LDL הינו גורם סיכון משמעותי למחלות לב, זהו המוקד של הטיפול להפחתת רמות השומנים בדם.

יעד  ערכי LDL משתנה בתלות בסיכון למחלת לב.

• ללא גורמי סיכון מתחת ל-130 מ"ג לד"ל
• בנוכחות גורמי סיכון למחלות לב מתחת ל-100 מ"ג לד"ל
• בסיכון גבוה למחלות לב מתחת ל-70 מ"ג לד"ל

באופן כללי, עדיפה רמת LDL נמוכה ככל הניתן.

מהן אפשרויות הטיפול בדיסליפידמיה

טיפול לא-תרופתי :

לשינויי אורחות חיים חשיבות רבה בשיפור רמות השומנים בדם.

• ירידה במשקל – עודף-משקל תורם לעליה ברמות השומנים בדם. ירידה מתונה במשקל עשויה להוביל לירידה משמעותית ברמות השומנים בדם.
• תזונה בריאה – לסוג המזון המאכל ישנה השפעה ישירה על הרכב השומנים בדם ורמתם. לדיאטה עתירה בסיבים ובמוצרי מזון בעלי תכולת כולסטרול נמוכה יש לעיתים קרובות תועלת דומה לזו של טיפול תרופתי.
  • הגבלת שומן מן החי -המצוי בחמאה קצפות חלקי פנים  ובשר שמן
  • החלפת מקורות השומן בשומן מהצומח בשמן זית לא מזוכך ,שמן  קנולה לא מזוכך, שמן אבוקדו, שמן אגוזי מלך, שמן פשתן, שמן קוקוס וכן זרעים וזרעונים כגון חמניה, דלעת שומשום היות שמנים אלו עשירים בפיטוסטרולים אשר מורידים את רמות הכולסטרול בדם.
  • הימנעות משומן טראנס – שומן המצוי לעיתים קרובות במרגרינה בורקסים עוגות מתועשות, עוגיות או קרקרים.
  • הגברת צריכת הסיבים התזונתיים- מעבר לדגנים מלאים,להרבות באכילת ירקות וכן להוסיף לתפריט קטניות כגון שעועית חומוס עדשים סויה תורמוס וכן נבטוטי קטניות אשר נאכלים בצורתם הטריה או לאחר בישול קל. ניתן גם לאכול פירות אך בכמות מוגבלת אם יש טריגליצרידים גבוהים או אם אתם חולי סכרת
  • הגברת צריכה של אומגה 3 אשר מסייעות בהפחתת רמות טריגליצרידים,  דגים ובמיוחד ים צפוני כגון סלמון או הליבוט הם מקור טוב לאומגה 3 אשר מסייע באיזון רמות הכולסטרול. ישנם גם מקורות צמחיים לאומגה 3  כגון אגוזי מלך, זרעי צ'יה וזרעי פשתן
  • הגבלת צריכת אלכוהול וצמצומה לעד כוס יין אדום ביום
  • אכילת שום – או שימוש בכמוסות שום – בשום חומר הנקרא אליצין המאזן את הפרופיל השומני ומונע קרישיות
  • עיסוק בפעילות גופנית – מעלה את רמות ה HDL ומביאה לשיפור במדדי השומנים בדם.
  • הפסקת עישון – מלווה בעליה בערכי HDL וירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם.
  • ניאצין – ויטמין B3  אשר ניתן לקחת לבד או כחלק מקומפלקס ויטמיני B, הניאצין מסייע בהפחתת רמות טריגליצרידים ע"י הגבלת ייצור LDL ו-VLDL בכבד.

טיפול תרופתי:

• סטטינים – בין הטיפולים התרופתיים הנפוצים ביותר כנגד כולסטרול. תרופות אלו מעכבות את ייצור הכולסטרול בכבד וסילוק כולסטרול בדם. דוגמאות אפשריות הן Atorvastatin (ליפיטור), קרסטור (Rosuvastatin), סימוביל (Simvastatin).

לנוטלים סטטינים מומלץ לקחת גם קו אינזים Q10  במינון של 100 מ"ג אשר מונע פגיעה של הסטטינים בשרירים

• קושרי חומצות מרה – כולסטרול משמש ליצירת מלחי מרה, הנדרשים לעיכול. תרופות דוגמת Cholestyramine נקשרות לחומצות מרה, ובתגובה הכבד מנצל כולסטרול לייצור חומצות מרה נוספות. התוצאה הסופית היא ירידה ברמות כולסטרול בדם.
• מעכבי ספיגת כולסטרול – Ezetimibe מונעת את ספיגת כולסטרול מהמזון במעי הדק. ניתן לשלב טיפול זה עם טיפול בסטטינים.
• פיבראטים – תרופות אלו משמשות להפחתת רמות הטריגליצרידים בדם ע"י הפחת ייצור חלקיקי VLDL והאצת סילוק טריגליצרידים ממחזור הדם.

הפוסט דיסליפידמיה – הפרעות מטבוליזם של שומני הדם הופיע ראשון בטיפול בתזונה טבעית וצמחי מרפא